שערי תורת בבל על עבודה זרה ט׳

1 ט סע"א וניטפי עלייהו ארבעין ותמני וכו'.—בשו"ת רלב"ח סי' קמג הוכיח מדברי רס"ג, שהיה מפרש "אי טעי תנא וכו'" שהוא במנין בריאת העולם, שבין מנין בריאת העולם ובין מנין מלכות יון יש הפרש בפרט מ"ח שנה, שמנין מלכות יון התחיל מג' אלפים תמ"ט ואילך, ומנין זה הוא למולד וי"ד, דהיינו מולד הקבוע לר"ח תשרי, שבו נברא האדם, וכן הוא מנין הגאונים כנראה מתשובות רש"ג. אבל לפי מנהגנו שמונים ממולד בהר"ד שהוא מולד של תוהו הנחשב לר"ח תשרי של קודם שנברא העולם התחיל מנין השטרות בשנת ג"א ת"נ ליצירה, וכך היו מונים אנשי א"י עי' שו"ת רשב"ץ ח"א סי' קנג. ועי' עוד בספר העבור לר' אברהם ב"ר חייא הנשיא מאמר ג' שער ז' שכתב בשם רס"ג: "השנה שאנו עומדים בה היום היא שנת אלף רל"ח למלכות אלכסנדרוס, והיא שנת ד' תרפ"ו לב"ע לחשבוננו. ויש אחרים שחושבים היום לב"ע תרפז. ואל יעלה בלבך כי החשבון הזה נכון הוא, כי קדמונינו נתנו לנו מסורת בתלמוד שיש בין סדר עולם ובין מלכות אלכסנדרוס באחדים ב' שנים ונתנו סימן לזה כי זה שנתים הרעב ואתה מוצא בין ח' שנים אשר בין האחדים באלף רל"ח למלכות אלכסנדר ובין שש שנים אשר הן האחדים בד' תרפ"ו לב"ע לחשבוננו ב' שנים כדברי קדמונינו".

2 ט ב האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע וכו'.—עי' תוס' ד"ה האי שלרש"י שנת ג"א תתכ"ח בה נחרב הבית, והיא היתה שנה אחת לשמיטה. ולר"ח ורשב"ם ור"ת שנת ג"א תתכ"ט בה נחרב הבית השני והיא היתה שנה ראשונה לשמטה. וכל זה לפי מולד וי"ד הנ"ל, שהוא מנין הגאונים. אבל לפי מניננו יהיה לרש"י שנת תתכ"ט שנה ראשונה לשמיטה, ולר"ח ורשב"ם ור"ת שנת ג"א תת"ל שנה א' לשמיטה. וכ"ה דעת הרמב"ם בהל' שמטה פ"י ה"ד וה"ו. והוא גם סובר שאין מונים יובלות לאחר החרבן אלא שבע שבע כמו שמשמע כאן והוא סובר שבזמן המקדש השני היו מונים יובלות; אבל הראב"ד שם כתב שלגאונים שאמרו, שאין מונים משנת החורבן אלא שבע שבע אולי - גם קודם החורבן ע"ש. ומצאתי סמך לדעת הראב"ד מס' חשמונאים א' ו נח וחשמונאים ב' יב א, דעולה משם דשנת קמ"ח לשטרות שהיא מנין יון היתה שמיטה. ולפ"ז ההכרח לומר דמנין שמיטין התחיל קודם התחלת מנין שטרות ל"ד שנה וכר' יהודה בערכין יב ב ואליבא דרב אשי שם יג א. ולפ"ז יעלה דשנת ג"א תתכ"ח לבריאת העולם לפי מולד וי"ד שהיא ש"פ לשטרות, או ג"א תתכ"ט לבה"ע למולד בהר"ד, היתה שנה ראשונה לשמיטה, וזה עולה כדעת רש"י כאן. אלא שמצאתי בס' קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו הכהן ספר י"ד פט"ז ב' וד', דשנה שהורדוס לכד בה את ירושלים היתה שנת שמיטה, והיה זה בשנה ג' לאולימפיא קפ"ה. והנה מנין שטרות התחיל בשנה א' לאולימפיא קי"ז, ושנה ג' לאולימפיא קפ"ה הוא רע"ה לשטרות. ולחשבון שלמעלה תהיה שנה ראשונה לשמיטה. ולכך צ"ל שמכנה כאן גם שנה ראשונה לשמיטה - "שמיטה" כל זמן שלא נאסף הקציר של השנה הראשונה, ועדיין נוהגין בה דין שמיטה בפירות שגדלו בשביעית.

3 שם אחר ארבע מאות שנה לחורבן הבית אם יאמר לך וכו'.—כתב בתוס' רי"ד כאן, שראה בתשובת הגאונים, ש"היה באותו זמן שמד גדול על ישראל". וענין שמד זה נמצא באגרת רש"ג שכתב שם: "וביומוי דהדין ר' סמא בשנת תשפ"א איתאסרו רבנא אמימר ומר ינקא והונא מר ומשרשיא בר פקוד ובי"ח בטבת איתקטיל הונא בר מר זוטרא נשיא ובאדר דשתא דנא איתקטיל אמימר". ומדברי הימים למלכי פרס נדע, כי בזמן ההוא מלך פירוז רשיעא שעליו רמזו בחולין סב ב הנודע ברשעתו, אשר איבד והרג הרבה אלפים יהודים, ולקח את בניהם הקטנים ומסרם לאמגושים להרגילם בדתיהם, וארכה גזירת מלך זה כי"ז שנה עד אשר מת המלך הרשע הזה. ושנת מותו מפורש בסדר תנאים ואמוראים שבמחזור ויטרי, וז"ל שם: "תשצ"ח לשטרות נדדה הארץ ונהרג פרוז".